טיפול באמצעות Cantharidin

קנתרידין הינו חומר כימי שבעבר היה מופק מחיפושית ירוקה המכונה גם "זבוב ספרדי". במשך מאות שנים, קנתרידין שימש לטיפול בתחלואים שונים. "זבוב ספרדי", תכשיר שהופק מחיפושיות מיובשות, נחשב לתרופה עבור שגדון, פרונקלים, שגרון ומחלות רבות נוספות. שימוש בקנתרידין כתרופה תועד לראשונה בעת העתיקה והוזכר על ידי היפוקרטס, צלזוס ופליניוס.

קנתרידין משמש להסרת יבלות ויראליות. הטיפול נעשה ע"י רופא עור. כתוצאה ממגע העור עם קנתרידין נוצרת שלפוחית מתחת ליבלת, אשר מפרידה בינה לבין העור. כאשר השלפוחית מתייבשת, היבלת מתקלפת מעל פני העור יחד עם השלפוחית. ייתכן כי היבלת לא תיעלם לאחר טיפול אחד בלבד ויהיה צורך בטיפול נוסף.

מריחת קנתרידין על העור אינה מכאיבה, אולם השלפוחית הנוצרת עלולה לגרום לאי-נוחות. ייתכנו תופעות לוואי נוספות, כגון תחושת עקצוץ, גרד או צריבה מספר שעות לאחר מריחת החומר, ועור רגיש במהלך 2-6 ימים לאחר מכן. לרוב אין הצטלקות לאחר שהיבלת נעלמת.

למידע נוסף אודות טיפול בקנתרידין, אנא לחצו כאן.

[לראשית הדף]

טיפול אקלימי בים המלח - הנחיות למטופלים עם פסוריאזיס או דלקת עור אטופית

אור אולטרא-סגול משמש כטיפול במחלות עור שונות, כגון פסוריאזיס, דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis) ועוד. טיפול אקלימי בים המלח מהווה שיטה טבעית לחשיפה לאור אולטא-סגול. יתרונה של חשיפה לשמש בים המלח הוא בכך ששכבת האטמוספירה שקרני השמש חודרים דרכה עבה בכ-400 מטר יותר מאשר בחוף ים התיכון, וכך מסוננים חלק גדול מקרני השמש המזיקים (UVC).

מטרת הטיפול היא לשפר ולהביא לשליטה במחלת העור, אך איננה יכולה להביא ריפוי מלא מהמחלה. הטיפול ניתן בהצלחה במשך שנים רבות וחולים רבים נהנו מהפוגה ממושכת ממחלת העור. בכל חולה ובכל מחלת עור משך הטיפולים ותדירות הטיפולים משתנה.

תופעות הלוואי האפשריות מהטיפול הן:

1. "כווית שמש" - עלולה לקרות בכל שלב בטיפול. תרופות מסוימות הנלקחות בתקופת הטיפול עלולות לגרום לתופעה זו. לכן, יש להודיע לרופא על כל התרופות שהנך נוטל/ת בתקופה זו.
2. כמו בכל חשיפה לשמש, שכיחות מוגברת של סרטן עור עלולה לקרות בחלק מהחולים, בעיקר לאחר מספר קורסים של טיפולי אקלימי או טיפול פוטותרפי ב- UVB בבתי חולים.
3. כמו בכל חשיפה לשמש, גם הטיפול בים המלח גורם להזדקנות העור ועלול להביא לריבוי נמשים ופיגמנטציה של העור.
4. כמו בכל חשיפה לשמש, חשיפת העיניים עלולה להגביר את שכיחות הקטרקט. ניתן למנוע סיכון זה ע"י הרכבת משקפי שמש מתאימות בעת החשיפה.
5. כמו בכל חשיפה לשמש, עלולה להופיע התפרצות של פצעי הרפס בשפתיים באנשים שסבלו מכך בעבר.
6. כמו בכל קרינה אור אולטרא-סגול, החשיפה עלולה לעורר מחלות בהן יש רגישות לאור זה, כגון ב- Lupus Erythematosus (זאבת).

חשוב מאד:

• .זמני החשיפה הניתנים במרפאה הינם מותאמים אישית לסוג העור ולעונה בה הופניתם לטיפול אקלימי בים המלח
• יש להקפיד לא לחרוג ממשך החשיפה היומית המירבית (המקסימלית).
• תקופת טיפול המינימלית הינה 14 יום. ניתן להאריך את התקופה בהתיעצות עם רופא אם ההטבה במחלה אינה מספקת. אם מאריכים את תקופת הטיפול – משך החשיפה היומית המומלצת הוא 3 שעות/יום.
• אם במהלך הטיפול קרתה כווית שמש (עור הגוף אדום ורגיש למגע) יש להפסיק זמנית את הטיפול או להפחית את משך החשיפה כמו ביום שקדם ליום הכוויה.

[לראשית הדף]

דלקת עור אטופית Atopic Dermatitis - הנחיות למטופלים

מדובר במחלת העור השכיחה ביותר המתאפיינת על ידי גרד ופריחה בעור. הנטייה למחלה היא גנטית והתבטאותה מושפעת ע"י גורמים רבים, כמו נטייה משפחתית, מזג האוויר, שינויים עונתיים בסביבת החולה, זיהומים ועוד גורמים אחרים. באופן טבעי המחלה משתפרת עם הגיל, כך שיותר מ- 90% מהילדים החולים אינם סובלים ממנה אחרי גיל ההתבגרות. עד כה לא נמצא טיפול שמביא לריפוי מלא מהמחלה, אך ישנם טיפולים רבים שביכולתם לשלוט על המחלה ולאפשר לילד לגדול, להתפתח ולהנות מהחיים ככל ילד אחר.

ניתן למנוע התלקחויות של המחלה במידה ניכרת אם שומרים על העקרונות הבאים:

1. לשמור על לחות העור. אמבטיה יום-יומית היא הכרחית, אך לא מספקת. מיד לאחר הרחצה יש למרוח את כל שטח הגוף בקרם לחות (ראה מטה). כאשר העור יבש במיוחד יש למרוח קרם לחות 2-3 פעמים ביום. רצוי להשתמש בסבונים "קלים" (אל-סבון) ללא תוספת בושם. גם לאחר רחצה בים או בבריכה יש למרוח מיד קרם לחות. את התכשירים הרפואיים יש למרוח על מקומות הפריחה בלבד לאחר ספיגתו של קרם לחות.
2. מניעת גרד בעור. עור יבש מגביר את תחושת הגרד. יש להימנע ממצבים אחרים המגבירים את תחושת הגרד, כמו מגע עם בגדי צמר או בד סינתטי, סביבה חמה הגורמת להזעה יתירה וגם מתח נפשי. לרוב, צעדים אלה אינם מספיקים למנוע את הגרד ויש צורך בתרופות המדכאות את תחושת הגרד.
3. מניעת זיהומים בעור. ילדים עם דלקת עור אטופית רגישים יותר לזיהומים בעור. מצד שני, זיהומים מהווים אחת הסיבות להחמרת הפריחה בעור. הזיהום בעור יכול להתבטא באודם בלתי רגיל או הפרשה מאזורי הפריחה ואין הכרח שילווה בחום.
4. מניעת הגורמים המחמירים את המחלה (בנוסף לזיהומים והגורמים שמחמירים את תחושת הגרד): בחלק מהחולים ניתן לזהות רגישות לחומרים או מזונות שונים ע"י מבחני רגישות. אך במרביתם של חולים אלה אין קשר ישיר בין החמרה בפריחה לבין מגע עם החומר שנמצא כאלרגני במבחני רגישות. מיעוט החולים, בהם אכן המגע עם החומר האלרגני גורם להחמרה של המחלה בעור, סובלים בד"כ ממחלת עור קשה ומפושטת יותר ואשר לא מגיבה כמצופה לטיפולים תרופתיים מקובלים.

תכשירים לרחצת הגוף: סבונים או תחליבים שלא מכילים בשמים ואשר מועשרים בקרם לחות, כגון סבונים Topic Medis, Alpha Clean Skin, SebaMed, Lactophil, שמן אמבט Balneum Hermal (F), Emol, Exomega (A-Derma), Cetaphil, Kamil Plus, Dove Unscented, סבון נוזלי של Johnson (ללא בושם) ואחרים.

תכשירים להגברת לחות העור: Cetomag/Dermacol, Aquacream/Aquosum, Vaseline Intensive Care , Axera, Eucerine, A-Derma, Calmurid, U-Lactin, Cetaphil, Neutrogena Norwegian formula, Xerial-30, Atopiclair.

כל התכשירים הנ"ל ניתנים לרכישה ללא צורך במרשם רופא.

מתי צריך לפנות לרופא עור-ילדים:

1. פריחה מפושטת על שטח עור גדול.
2. הפרשה מהנגעים בעור או סימני זיהום אחרים, כגון חום.

המידע הדרוש לצוות המטפל:

1. מועד התחלת הפריחה.
2. מראה הנגעים בהתהוותם (גירוד או טיפולים יכולים להסוות את מראה "הטבעי" של הנגע).
3. סימפטומים נלווים, כגון גרד, הפרשה מהנגעים בעור, חום.
4. טיפולים שהחולה נטל, האם טיפול כלשהו עזר או הזיק?
5. האם יש קשר או חשד לקשר נסיבתי להחמרת הפריחה (מזון מסויים, מגע עם חומר כלשהו)?
6. מחלות רקע, כגון אסתמה, נזלת אלרגית, דלקת עיניים עונתית.
7. סיפור משפחתי של תופעות דומות בעור, אסתמה, נזלת אלרגית, דלקת עיניים עונתית.

[לראשית הדף]

טיפול בכינמת הראש ללא רעלנים כימיים - שיטת Nuvo עם תחליב צטאפיל (Cetaphil Lotion)

צטאפיל הינו תחליב עדין לא מבושם על בסיס מימי (oil-free) המיועד לשימוש על הפנים אצל אנשים עם עור רגיש.

ההצלחה בטיפול בכינמת בשיטה זו מבוססת על תכונת התחליב לצפות את גוף הכינה ובשילוב עם השמנים הארומטיים להביא לחנק הכינה ללא כל נזק לעור האדם או לגופו. (הרכב החומרים בתחליב מפורט מטה)

הטיפול בכינמת הראש מורכב מסדרה של 3 טיפולים פעם בשבוע כמתואר מטה.

יש להכניס שליש מתערובת השמנים הארומטיים לבקבוק לחיץ שניתן לכם, למלא את הבקבוק בתחליב צטאפיל® (ניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם רופא) ולנער היטב את תכולת הבקבוק לפני השימוש.

1. כסו את כתפי הילד/ה ע"י מגבת גדולה.
2. הזליפו את תוכן הבקבוק על פני הקרקפת של הילד/ה בצורת שתי וערב, כמו בתרשים מעלה. יש לוודא שפיית הבקבוק נוגעת כל הזמן בעור הקרקפת בעת ההזלפה.
3. יש לעסות את הקרקפת ולפזר את התחליב על פני כל הקרקפת והשיער.
4. חזרו על השלבים 2,3 פעם נוספת. חשוב להזליף בנדיבות את התחליב. אם השיער ארוך – כל תכולת הבקבוק!
5. המתינו 2 דקות.
6. כעת סרקו את הילד/ה והסירו בעזרת המסרק את מירב התחליב. מומלץ תחילה להתיר את הקשרים בשיער (ע"י מברשת או מסרק לא צפוף) ולאחר מכן להשתמש במסרק צפוף. השתדלו להסיר את מירב התחליב לפני שעוברים לשלב הבא של יבוש השיער
7. יבשו את השיער בעזרת מייבש שיער. הקפידו לוודא כי השיער יבש לחלוטין לכל אורכו מהקרקפת ועד קצותיו.
8. תייבשו את השיער בעזרת מייבש שיער. הקפידו לוודא כי השיער יבש לחלוטין לכל אורכו מהקרקפת ועד קצותיו.
9. כעת חפפו את ראש הילד/ה כפי שאתם נוהגים בדרך כלל.

בתום כל טיפול יש לחטא את המברשות והמסרקים ע"י השרייתם במים רותחים למשך 10 דקות ולהשליך את המצעים והבגדים התחתונים לכביסה.

תכולת החומרים בתחליב: Purified Water, Glycerin, Hydrogenated Polyisobutene, Cetearyl Alcohol and Ceteareth-20, Macadamia Nut Oil, Dimethicone, Tocopheryl Acetate, Stearoxytrimethylsilane (and) Stearyl Alcohol, Panthenol, Farnesol, Benzyl Alcohol, Phenoxyethanol, Acrylates/C10-30 Alkyl Acrylate Crosspolymer, Sodium Hydroxide, Citric Acid, Liquorice Oil, Cinnamon Oil, Peppermint Oil, Rosemary Oil.




[לראשית הדף]

פצעי בגרות Acne - הנחיות למטופלים

אקנה ("פצעי בגרות") היא תופעה שכיחה המופיעה בלמעלה מ- 80% מהאנשים בשלב כלשהו בחייהם. לרוב אקנה מופיעה בגיל ההתבגרות, אך היא יכולה להופיע גם אצל תינוקות ולהמשך גם בעשור החמישי לחיים. פנים, חזה, כתפיים וגב עליון הם האזורים השכיחים ביותר. התופעה נראית שונה בשלבים שונים או בדרגות חומרה שונות החל מקומדונים ("ראשים לבנים או שחורים") עם או ללא פצעונים אדומים ועד נגעים מוגלתיים גדולים אדומים וכואבים. נגעי אקנה מתפתחים בעקבות יצירה מוגברת של בלוטות החַלב והצרות או חסימה של פתח זקיק השיער דרכו הפרשת החלב יוצאת החוצה. הצטברות החלב בזקיק הסתום מתבטאת בהיווצרות הקומדונים. החיידקים הנמצאים בד"כ על פני העור מוצאים קרקע פוריה, מתרבים ומסייעים להתפתחות סימני הדלקת במקום.

סוג הטיפול מותווה עפ"י סוג הנגעים בעור וחומרת התופעה, על כן מומלץ לא "להשאיל" טיפולים מאחרים הסובלים מאקנה.

גורמים המחמירים את אקנה:

• שינויים הורמונליים בתקופת המחזור החודשי אצל נשים.
• מריחת קרמים שומניים או חשיפה של העור לשמן מכונות וגריז.
• שימוש בג'ל או משחות שומניות לשיער (הנמרחות בהמשך גם על המצח).
• תרופות, כגון סטרואידים (קורטיזון), גלולות מסוימות, תרופות מסוימות נגד אפילפסיה ודיכאון, הורמונים לבניית שרירי גוף.
• חיטוט בעור הנגוע.
• רחצה מופרזת של עור הפנים.

עקרונות הטיפול:

מטרת הטיפול היא למנוע הופעת הפצעונים ולמנוע הופעת צלקות. הטיפול דורש התמדה והקפדה על ההנחיות. ההטבה במראה העור אינה מיידית ומתרחשת לרוב אחרי כחודש מתחילת הטיפול. יש להימנע, עד כמה שניתן, מגורמים המחמירים את אקנה.

קיים מגוון רחב של טיפולים החל מהטיפולים החיצוניים ועד טיפולים פנימיים (כדורים). ככלל, במקרים קלים משתמשים בטיפולים החיצוניים בלבד ואילו הטיפולים הפנימיים שמורים למקרים בינוניים וקשים או לאלה שלא הגיבו לטיפולים חיצוניים.

הטיפולים החיצוניים כוללים:

• טיפולים קוסמטיים - מתאימים רק למקרים בהם מרבית הנגעים בעור הם קומדונים ("ראשים לבנים או שחורים"). פתיחה מקצועית של הקומדונים תמנע התפתחות נגעים אדומים או מוגלתיים. השיפור בעקבות טיפול קוסמטי הינו זמני בלבד מכיוון שאין הוא משפיע על היווצרות הקומדונים.
• רטינואידים, (נגזרות של ויטמין A) בצורה של תמיסה, ג'ל או קרם, אשר מדכאים את היווצרות קומדונים (כולם חייבים במרשם רופא). תכשירים אלה גורמים ליובש בעור ולהגברת הרגישות לקרינת השמש.

  למניעת תופעות לוואי עקב כך מומלץ למרוח את התכשירים בערב כחצי שעה לאחר רחצת הפנים (לא מייד אחרי רחצה!), למרוח קרם לחות לא שומני (oil-free) ולהקפיד על הגנה מפני קרינת שמש (קרם הגנה - גם הוא חייב להיות מסוג oil-free).

• תכשירים אנטיביוטיים בצורה של נוזל או קרם (חלקם ניתנים לרכישה ללא מרשם רופא). חלק מהתכשירים האנטיביוטיים גם עלולים לגרום ליובש בעור.

הטיפולים הפנימיים כוללים:

• אנטיביוטיקה - התרופות הנמצאות בשימוש רחב בטיפול באקנה, כגון Minocyclin, Erythromycin, ואחרות. משך הטיפול הוא ארוך (שבועות וחודשים). תופעות לוואי שכיחות יחסית הן מיחושים בבטן.

  למניעת כאבי בטן מומלץ ליטול כדורים על קיבה מלאה.

  אין ליטול טטראציקלינים (כגון מינוצין) יחד עם מוצרי חלב המפריעים בספיגת התרופה.

• תכשירים הורמונליים (לנשים בלבד) כגון גלולות למניעת הריון המכילות ריכוז יחסית גבוה של אסטרוגן וכדורים המנטרלים את השפעת ההורמון הזכרי (הנוצר גם אצל נשים). תופעות הלוואי האפשריות היא כמו בכל גלולה למניעת הריון.
• רטינואידים, כגון Roaccutane או Curetane (נגזרות של ויטמין A). המינון הכולל של התרופה מותאם לפי משקל המטופל. משך הטיפול נע בין 4 חודשים עד שנה, תלוי במינון הנבחר.

  לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקות דם (כימיה, כולל תפקודי כבד, שומנים, אנזימי שריר וכן ספירת דם). יש לחזור על הבדיקות חודש לאחר תחילת הטיפול ובהמשך הטיפול עפ"י הנחיה של הרופא המטפל.

  נוטלים את הכדורים במנה אחת ליום עם הארוחה הגדולה של היום.

  תופעות הלוואי השכיחות הן יובש בעור, שפתיים ועיניים והגברת הרגישות לקרינת השמש. חומרת תופעות הלוואי תלויה במינון היומי של התרופה. למניעת יובש בעור מומלץ למרוח קרם לחות לא שומני (oil-free), להקפיד על הגנה על העור מפני קרינת שמש (אם משתמשים בקרם הגנה - גם הוא חייב להיות מסוג oil-free) להשתמש בשפתון עם מקדם הגנה מקרינת שמש למניעת יובש ונזק משמש.

  התרופה עלולה לפגוע באופן קשה ביותר בעובר של נשים בהריון, אם במקרה טופלו בתרופה במהלך ההריון. לכן, חל איסור מוחלט על שימוש בתרופה זו בנשים הרות ומומלץ מאד על שימוש קבוע באמצעי מניעה להריון בכל תקופת הטיפול ועד חודש מתום הטיפול ברואקוטן.

  אמנם לא נמצא קשר נסיבתי בין טיפול ברואקוטן ודיכאון, אך דווחו מקרים בהם הופיעו סימני דכאון במהלך הטיפול. לכן, אם המטופל חש עצבות, חוסר עניין בנעשה סביבו, תשישות נפשית, "חוסר אנרגיה", מחשבות על התאבדות - יש ליצור מייד קשר עם הרופא המטפל.

  במקרים נדירים ביותר התרופה עלולה לגרום לעלייה בלחץ תוך-גולגולתי. לכן, אם המטופל חש בכאבי ראש חריגים (במיוחד אם מלווים בבחילה והקאה) או הפרעות בראיה - יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל.

  עליה קלה ברמות השומנים בדם שכיחה במהלך הטיפול. אם לפני הטיפול למטופל היו רמות שומנים תקינות - עליה ברמות השומנים במהלך הטיפול אינה מגבירה סיכון למחלות לב וכלי דם.

[לראשית הדף]